דף הבית >> שירותים >> גיוס הון מהמדען הראשי

גיוס הון מהמדען הראשי

גיוס כספים מהמדען הראשי (המדע"ר)

אודות המדע"ר

רשות החדשנות - לשכת המדען הראשי

רשות החדשנות, או בשמה הקודם, לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ממונה על ביצוע מדיניות ממשלתית באשר לתמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי מתוקף חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד – 1984 . מטרת חוק המו"פ הנה לעודד מחקר ופיתוח בתעשייה בארבעה היבטים מרכזיים:

  1. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי
  2. יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי - הגדלת התועלת הכלכלית למשק
  3. שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצוא
  4. ייצור "כחול לבן"

מטרת רשות החדשנות (המדען הראשי) היא לפתח את הטכנולוגיה בישראל כאמצעי לעידוד יזמות טכנולוגיות, מיצוי הפוטנציאל המדעי, הגברת בסיס הידע של התעשייה במדינת ישראל, עידוד מו"פ בעל ערך מוסף גבוה ועידוד שת"פ במו"פ הן ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. בלשכת המדען הראשי מגוון תוכניות סיוע שפועלות על בסיס תקציב שנתי.

את מטרה זו משיג המדען הראשי על ידי תמיכה בהוצאות המחקר והפיתוח של חברות המפתחות טכנולוגיה ייחודית-חדשנית. כל חברה בעלת מרכז פיתוח בישראל יכולה להנות ממענקי המחקר שמציע המדע"ר, כתלות במספר קריטריונים טכנולוגיים, עסקיים ופיננסים.

המדע"ר משקיע בחברות ישראליות (כל עוד החברה מפעילה בישראל מרכז המו"פ, אין מניעה לפנות למדע"ר גם אם החברה נמצאת בבעלות זרה מלאה או חלקית) בעלות פעילות מו"פ ותקציב פיתוח של מעל 500,000 ₪ בשנה.

היקף המענקים: תקציב של כ - 2 מיליארד ₪ בשנה המתחלק בין המסלולים השונים.

שיעור המענק לחברות: בין 20%-50% מתקציב הפיתוח המוגש למדען, תלוי בציון ודירוג הבקשה (לכן חשוב לעשות זאת נכון – ההפרש הנו הרבה כסף) . בממוצע מקבלים כשלושים אחוז מהתקציב המוגש כאשר החברה שמקבלת את המימון נדרשת להראות יכולת מימון לשבעים האחוזים הנותרים וכך שאם התקציב הנו מיליון דולר תקבל החברה בממוצע שלוש מאות אלף ואת השאר תאלץ "להביא מהבית" או ממשקיעים. הסיוע הנו אך ורק למו"פ (לא שיווק ומכירות ו/או משפטיות)

מה נדרש להגיש: הגשה מלאה של טפסי הבקשה של המדען הראשי המתארים את הפרויקט ותקציב מו"פ מפורט.

מתי ניתן להגיש: לתקציב פיתוח של עד 10 מיליון ₪ בכל עת, פעם אחת בשנה.

כיצד אנו מסייעים לחברות בתהליך מול רשות החדשנות והמדע"ר?

גיוס כספים מרשות החדשנות (המדען הראשי) הנו עניין לא פשוט וחברות רבות נעזרות במומחים אשר להם המומחיות והניסיון בעבודה  מול המדען הראשי. קיימות הראשי במדען קרנות ישראליות, אירופאיות ואמריקניות ולכל אחת אג'נדה שונה (ראה בהמשך המסמך "אפיקי מימון נוספים"). חברות אלו יודעות למקד את המסלול בו מוגשת הבקשה באופן המדויק ביותר.

הצידוק לעבוד עם חברה מקצועית בתחום, לטעמנו, הנו על מנת להימנע מטעויות, לחסוך זמן ולמקסם את כמות הכסף שתוכלו לקבל מהמדען ו/או מסלולים אלטרנטיביים ובתנאים הכי תואמים את המציאות ו/או האופי העסקי שלכם. 

חברת טארגט מציעה שירות Outsourcing מושלם, הכולל בחינה מעמיקה של הוצאות המו"פ בחברה, מציאת אפיק התמיכה האופטימלי לפרויקט/ים, גיבוש אסטרטגי של מימון המו"פ, ליווי בכתיבת הבקשה, הכנה לבודקים מקצועיים, והכנה של דוחות שוטפים.

הכללים הקשוחים שקבע המדען הראשי, והתחרות הגוברת על כספיו, הפכו את איכות הבקשה למרכיב משמעותי ביותר בסך המענק המתקבל בפועל.

למשל: חברות המקבלות תמיכה מלשכת המדען הראשי למימון תכניות מחקר ופיתוח חייבות לדווח על התקדמות פיננסית של הפרויקט, על כל חברה להגיש 4 דוחות רבעוניים ודוח כספי מבוקר על ידי רואה החשבון של החברה. הניהול הכספי והדיווח מצריך הכרה והבנה, לא רק של נהלי המדען הראשי אלא גם של קבצי הדיווח המצויים באתר המדען, דוגמא נוספת הנה הבנה של התקרות אותן קבע המדע"ר לעניין גובה המשכורות בבניית התקציב, עלות מעביד למתכנת לא תעלה על 25 אלף ש"ח ו 35 אלף ש"ח למנכ"ל ועוד.

הניסיון והידע שלנו מובילים לשיפור של עשרות אחוזים בסיכויי ההצלחה של החברה לקבל את אישור המדע"ר למימון הפרויקט. חברות המתמחות בגיוס כספים מהמדע"ר טוענות כי הן מסייעות ללקוחותיהן לזכות בתקציבי מו"פ הגבוה בכ-50% מהממוצע במדען הראשי, ולמענקים הגבוהים בכ-30% מהממוצע בשוק.

גיוס הכסף (אשר הנו בעצם הלוואה בתנאים נוחים אלא אם החברה כושלת ואז היא אינה נדרשת להשיב את הכסף) דורש הבנה והתמצאות בכל הדיסציפלינות השונות: טכנולוגיה, שוק, כספים, הנהלת חשבונות, חוק המו"פ, נהלי המדע"ר ועוד.

זכייה במענק המאפשר לחברה את הגמישות הנדרשת לה ואינו מגביל אותה, דורשת ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם תקדימים, דינמיקות ותחומי עניין במדע"ר ובתעשייה והכרת המערך הבירוקרטי. לחברות אלו הן את הצוות המיומן המגיע מדיסציפלינות שונות, והן את הניסיון העשיר וההיכרות העמוקה עם התחום, המאפשרת לחברות אשר מבקשות לגייס הון מהמדע"ר להשיג מימון אופטימאלי עבור הפרויקט במסלול הנכון.

תהליך אישור בקשה לתקציב

מחתימה עם חברה מלווה ועד הגשת הבקשה כחודש ימים לערך, עוד חודש בבדיקה אצל המדע"ר ואחרי כארבעה עד חמישה חודשים הבקשה עולה לועדה בה יושבים נציגי תמ"ת, מדע"ר, אוצר. הועדה תקבע האם הבקשה (התקציב המוגש) תעבור ובאיזה אחוז, בין השאר מתבססת הועדה על חוות דעת בודק אשר נפגש עם נציגי המיזם לאחר הגשת הבקשה. עשרה ימים לאחר מכן מתקבלת תשובה. אם חיובית מגישים דו"ח רבעוני להכרה בהוצאות החל ממועד השגת הבקשה והמדע"ר מכיר בהן רטרואקטיבית. ממשיכים בהגשת דוחות רבעוניים על סעיפי הוצאה מאושרים ובשנה הבאה מגישים שוב בקשה. ניתן להגיע למימון קבוע בתנאי מדען של בין 30 ל 40 אחוז מתקציב המו"פ.      

מדען ראשי-עיקרי חוק המו"פ

חוק המו"פ

באפריל 2005 התקבל תיקון מס' 3 לחוק המו"פ. תיקון מס' 3 התמקד בשתי סוגיות עיקריות המהוות מגבלה מהותית עבור חברות הנתמכות במסגרת חוק המו"פ. סוגיות אלו מתייחסות להגבלה על הוצאות ייצור ומכירת ידע לחו"ל.

להלן עיקרי השינויים:

ביצוע Exit: חוק המו"פ החדש מסמיך את ועדת המחקר לאשר מכירה של ידע לחו"ל ומסדיר למעשה את האפשרות לבצע Exit. העברה זו אפשרית כיום על ידי פיצוי המדינה על ידי תשלום חד פעמי או העברת זכויות שימוש של ידע חלופי לישראל.

אלו הם הקריטריונים לקביעת זכאות/הגשת בקשה לתמיכת המדען הראשי:

  • היבט טכנולוגי – מידת החדשנות הטכנולוגית של המוצר אל מול הסיכון הטכנולוגי הטמון בפיתוח
  • היבט עסקי – צרכי השוק והתרומה למשק, פוטנציאל המכירות אל מול יכולות החברה
  • יכולות החברה – מיקום החברה בענף, יכולות ייצור-ניהול-שיווק-פיתוח. יכולת פיננסיות והעמדת מימון  משלים לפרויקט
  • בהירות הבקשה ושלמות הנתונים – דירוג הבקשה ואחוז המימון המאושר יושפעו מדיוק הנתונים ואופן כתיבת הבקשה

אלו התנאים והמציאות המשפטית  - מסחרית בהן תמצאנה מחברות אשר בחרו לקבל מימון מהמדע"ר:  

חברה נתמכת מדען שנכשלה בפיתוח, אינה חייבת בהחזר כלשהו למדען.

חברה נתמכת מדען אשר יש לה מכירות הנובעות מפרוייקט נתמך מדען, תשלם תמלוגים   למדען הראשי עד גובה המענק שהתקבל מהמדען הראשי.

 

התמלוגים ישולמו בשיעור של 3%  מהמכירות בשלוש השנים הראשונות ולאחר מכן 4%  מהשנים ארבע עד שש ו-5% מהשנה השביעית, עד החזר מלוא המענק, צמוד לדולר עם ריבית ליבור ללא תוספות.

חברה המעבירה את פעילותה לחו"ל, תשלם למדען הראשי מתוך תמורת מכירת החברה, על פי חלקו היחסי של המדען הראשי בסך ההשקעות בחברה ובלבד שהתמורה לא תפחת מסך המענקים שנתקבלו מהמדען.  חישוב חלקו של המדען: סך  מענקי המדען ששולמו לחברה חלקי סך ההשקעות בחברה בניכוי נכסים פיננסים.

חברה המוכרת ידע אשר פותח באמצעות המדען הראשי לחו"ל, תשלם למדען מתוך תמורת מכירת הידע, על פי חלקו היחסי של המדען הראשי בעלויות הפיתוח ובלבד שהתמורה לא תפחת מסך המענקים שנתקבלו  מהמדען. 

חישוב חלקו של המדען: סך מענקי המדען הראשי ששולמו לפרוייקט הרלבנטי חלקי עלות הפיתוח של הפרוייקט.

התשלום למדען הראשי כאמור בסעיפים 5,6 בניכוי תמלוגים ששולמו.

נוסחת ההפחתה: חלקו של המדען הראשי ממכירת החברה או הידע בסעיפים 5,6 יפחת מתום השנה השלישית לקבלת המענק מהמדען הראשי במשך שבע שנים רצופות, בכל שנה בשביעית.

קרן תמורה

הרעיון העומד מאחורי הקמת קרן תמורה הוא כי תמורת השתתפות המדינה בסיכון היא זכאית להחזר המענק במקרה של הצלחה. הכספים הנגבים בקרן מועברים לתקציב קרן המחקר וכך מגדילים את תקציב המענקים הניתנים למחקר ופיתוח.

תוכנית אשר זכתה במענק מו"פ מחויבת בתשלום תמלוגים למדען הראשי באמצעות קרן תמורה. במידה והפרויקט מצליח, הסכום שהתקבל מוחזר, צמוד דולר בתוספת ריבית Libor , כאחוזים מהמכירות של המוצר שפותח בפרויקט. במידה והפרויקט נכשל, המימון הופך למענק. שיעור התמלוגים ממכירות החברה עומד על 3% בשלוש השנים הראשונות ומהשנה הרביעית ואילך על 3.5%. במקרה של הוצאת ייצור לחו"ל, שיעור התמלוגים וקצב התשלום צפויים להשתנות.

הוצאות המו"פ המוכרות ע"י המדען הראשי

1.      כוח אדם – עובדי מו"פ

2.      חומרים וכלים מתכלים

3.      קבלני משנה בארץ ובחו"ל

4.      ציוד פיתוח שגילו עד 3 שנים

5.      שונות : פטנטים, סקר שוק וכו'

אמות מידה לקביעת שעורי המענק

שיעור המענק נע בין 20%-50%. החלטת וועדת המחקר על שעורי המענק תקבע על פי אמות המידה הבאות:

1.      מידת החדשנות והמקוריות

2.      רמת הסיכון הטכנולוגי הטמון בפיתוח

3.      רמת הסיכון העסקי הטמון בפיתוח

4.      היקף הייצור ושיעור הערך המוסף בישראל על פי הצהרת מבקש האישור

5.      משך התמיכה שניתנה עד כה לתוכנית בהתחשב בתחום הנדון

6.      תחום מועדף לפי קביעת ועדת המחקר: נאנו טכנולוגיה, ביו טכנולוגיה, תעשייה מסורתית

7.      שיעור התשואה העודפת למשק

8.      שיעור המכירה הצפוי לשוק העולמי של המוצר נשוא הבקשה

9.      תרומת הפיתוח לתעסוקה

10.  היקף עבודת קבלני משנה מחוץ לישראל המתבצעת במסגרת התוכנית, ובכלל  זה אפשרות לפצל את הבקשה ולקצוב שעורי תמיכה שונים לעבודה המתבצעת בישראל ומחוצה לה

 

אפיקי מימון נוספים

הקרנות הדו-לאומיות

למה כדאי: אמצעי נהדר לשכנוע שותף פוטנציאלי מחו"ל לפתח מוצר טכנולוגי משותף, או לחילופין, אמצעי למימון חלק מפרויקט שת"פ קיים

מענקים לגופים ישראלים: כ- 180 מיליון ש"ח בשנה,  שיעור אישורים: כ-70%, היקף מענק: בין 500,000 ש"ח ל- 4 מיליון ש"ח בשנה, שיעור המענק: 30%-50%, מועד ההגשה: משתנה לפי סוג הקרן, נע בין שני מועדים בשנה להגשה רציפה לאורך כל השנה

עוד משהו: במידה וקיים שת"פ במו"פ, עדיף לגשת למסלול הקרנות הדו-לאומיות מאשר למסלול המדען הרגיל

בארץ קיימות 5 קרנות אוטונומיות התומכות בשיתופי פעולה של מו"פ תעשייתי. לקרנות אלו וועדות ותקציבים משלהן, אשר הזוכים בהן אינם כפופים כלל לחוק המו"פ:

1.      ישראל- ארה"ב (BIRD)

2.      ישראל-קנדה (CIIRD)

3.      ישראל-קוריאה (KORIL)

4.      ישראל-סינגפור (SIIRD)

5.      ישראל-בריטניה (BRITECH)

בנוסף לקרנות האוטונומיות, ישראל חתומה על קרוב ל-50 הסכמי שיתוף פעולה עם מדינות ואזורים שונים ברחבי העולם, המתמרצים מו"פ משותף באמצעות מענקים תחרותיים.

במרבית המסגרות הללו, נדרש אישור של הקרן (בהליך קצר יחסית) ולאחריו תהליך בדיקה מטעם המדען הראשי, בנוהל המקובל. למענקי הקרנות הדו-לאומיות יתרון על פני מענקים רגילים מטעם המדען הראשי, כיוון שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר וישנן פחות מגבלות על הוצאת הייצור והידע.